קליין נ' חברת דואר ישראל בע"מ

פסק דין

בתביעה שלפניי מבקש התובע, כי הנתבעת תפצה אותו בגין נזק שנגרם לו לאחר ששעון יקר ערך ששלח באמצעותה לבלגיה אבד. לטענתו, העובדת מטעם הנתבעת לא אמרה לו, כי עליו לבטח את המשלוח. התובע מבקש לקבל פיצוי בגין השווי הריאלי של השעון.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי אין מקום לתביעה בסכום הנתבע. לדבריה, בהתאם לסעיף 83 לחוק הדואר, סכום הפיצוי שלו זכאי התובע מוגבל לסכום של דמי משלוח וכן סך של 561 ₪. הסכום האמור נשלח לתובע בשיק. באשר לביטוח – הנתבעת טוענת, כי בסעיף 5.5 לטופס המשלוח כתוב במפורש, כי הנתבעת מפצה לא למעלה מהסכום המרבי הקבוע במדריך הדואר, שאליו מפנה סעיף החוק.

בדיון שהתקיים לפניי שמעתי את טענות הצדדים ואת העדות.

התובע הסביר, כי השיק שנשלח על ידי הנתבעת בסכום שנכתב בכתב ההגנה אמנם הגיע אליו אך לא נפרע, מאחר שפג התוקף לפירעונו. הוא הוסיף, כי אם היה יודע שאפשר לעשות ביטוח, היה עושה זאת לאור היותו של השעון יקר ערך. התובע אמר, כי אמנם, במעמד משלוח החבילה הוא קיבל טופס שבו צוין, כי יש צורך בביטוח, אולם, לדבריו, הוא לא שם לב לכך.

במהלך הדיון שמעתי את עדותה של גב' חלי שביט, אשנבאית בסוכנות הדואר שממנה שלח התובע את החבילה. היא העידה, כי היא לא זוכרת את המקרה הספציפי ולא את התובע, אולם אמרה, באופן כללי, כי היא נוהגת להציע ללקוחות ביטוח, ככל שיש צורך בכך. לדבריה, עלות הביטוח עומדת על סך של כ-4.3 ₪ על כל 1,000 ₪.

נציג הנתבעת הסביר בדיון, כי על פי הוראות בחוק, אין מקום לתביעה. בנוסף, הוא טען שגם אם הייתה רשלנות של הנתבעת – אין היא חמורה, ומכאן שגם בהתאם להוראות סעיף 85 לחוק הדואר אין מקום לתביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדות, החלטתי לדחות את התביעה.

אני מאמין לתובע, כי האשנבאית לא הביאה לידיעתו שהוא יכול לבטח את המשלוח. עם זאת, הוראות החוק מפורסמות וחזקה על אדם שהוא יודע אותן. יתרה מכך, התובע הודה, כי הוא קיבל במעמד המשלוח את הטופס שכולל מקום לסימון למקרה שיש ביטוח. בגב הטופס אף מצוינת הערה לעניין מגבלת הפיצוי שהנתבעת תשלם במקרה של אובדן.

ייתכן שהיה מקום שעובדת הנתבעת תסב את תשומת לבו של התובע לאפשרות לעשות ביטוח על המשלוח. עם זאת, אני סבור, כי אם נפלה בהתנהלותה של העובדת רשלנות, הרי שאין היא מגעת עד כדי רשלנות חמורה. מכל מקום, היא אינה נופלת מרשלנותו של התובע, שצריך היה לשאול מיוזמתו בעניין זה. התובע לא פעל כך.

סוף דבר, התביעה נדחית ככל שהיא נוגעת לתשלום פיצוי בשווי השעון. מאחר שהנתבעת אינה חולקת על זכותו של התובע לקבל את הסך של 650 ₪, ומאחר שהשיק ששלחה אליו באותו סכום לא נפרע מאחר שתוקפו פג, תשלם הנתבעת לתובע 650 ₪ בתוך 30 יום.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תש"ע, 08/07/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט